התפרסם חוזר גופים מוסדיים (2013-9-18) בדבר חובת שימוש במערכת סליקה פנסיונית מרכזית.

החוזר מגדיר את הפעולות שגופים מוסדיים ו/או בעלי רשיונות (סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני) מחוייבים לבצע באמצעות המסלקה.

הגופים המוסדיים ובעלי רשיונות כאמור מחוייבים להתחבר למסלקה ולקיים את כל הדרישות הטכנולוגיות, ממשקי התקשורת ואבטחת המידע והכשרת העובדים לשימוש בתוכנה ככל שתדרש.

המשתמשים בשירותי המסלקה ישאו בכל עלויות ההתחברות וישלמו למסלקה את דמי השימוש כפי שיקבעו על ידי הממונה.

הפעולות שיבצעו גופים מוסדיים באמצעות המסלקה הם:

טיפול בבקשה לקבלת מידע;

העברת מידע הקשור בניוד כספים (העברת זכויות);

העברת היזון חוזר בנוגע לבקשות שנתקבלו במסגרת מערכת המסלקה.
 
* קבוצת "דב סיני" פיתחה מוצר "אפיק למסלקה" אשר מקיים את הוראות הממונה בכל הקשור להתחברות אוטומטית למסלקה.
 

בביקורות שנערכו ע"י האוצר במספר חברות מנהלות נמצאו מקרים שבהם הועלו דמי ניהול ללא הודעה מראש, כנדרש.

לאור ממצאי הביקורת הורה הממונה לבדוק עד 1/1/2015 את כל החשבונות שבהם הועלו דמי ניהול בתקופה 1/1/2006-31/12/2009 (תקופת ההשבה) ולהשיב לכל עמית שנגבו ממנו דמי ניהול שלא בהתאם לתקנות את הכספים שנגבו ביתר בתוספת ריבית.
 
הנחיות לביצוע ההשבה

•עד 30/6/2014, חברה מנהלת תבנה תכנית עבודה המפרטת את אופן יישום הוראות ההשבה. בתוך תקופה זו, החברה תבדוק ותתעד לכמה עמיתים נגבו דמי הניהול ביתר בהתאם למסמך ההכרעה, במהלך תקופת ההשבה, וכן תפרט על כמה מקרים חלים סייגים כאמור במסמך.

•במועד ביצוע ההשבה, תשלח החברה מכתב לעמיתים להם יש באותו מועד חשבון בקופה המנוהלת על ידה, ושנמצאו זכאים להחזר כספים בהתאם להנחיות ההכרעה.

•במועד ביצוע ההשבה, תפרסם החברה באתר שלה, למשך 3 חודשים לפחות, הודעה בדבר הוראות ההכרעה, אפשרות לזכאות העמיתים להשבת דמי ניהול שנגבו ביתר שלא כדין, ופרטי פניה והתקשרות לצורך בירור זכאות זו.

•לא יאוחר מיום 1 בינואר 2015 תמסור החברה לממונה נתונים בקובץ אקסל.

•על חברה מנהלת לשמור בידיה נתונים בדבר פרטי ההשבה לעמיתים ביחס לכל קופה ולכל קרן המנוהלת על ידה.

•חברה מנהלת תעביר לממונה לא יאוחר מיום 30/4/2015, דוח מסכם של מבקר הפנים של החברה המאשר כי החברה ביצעה את ההוראות.

•חברה מנהלת אשר הועבר אליה חשבון של העמית הזכאי להשבה, תעביר את המידע הנדרש לחברה המנהלת המשיבה לצורך ביצוע ההשבה לעמית, בלבד, בתוך 20 ימי עסקים ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע כאמור על ידי החברה המנהלת המשיבה, לרבות המידע הנוגע לעניין דיני המס.

 
 
* "קבוצת דב סיני" ביצעה עבודות כאלו ובהיקף דומים עבור מספר גופים מוסדיים והיא ערוכה להעניק את השירותים הנדרשים כדי ליישם את הוראות מסמך ההכרעה.

בשלהי 2012 הותקנו תקנות הפיקוח על השירותים הפיננסיים(קופות גמל)(כיסויים ביטוחיים בקופות גמל), התשע"ב - 2012 ופורסם חוזר בעניין הכיסויים הביטוחים, שיחדיו מסדירים את רכישת הכיסויים הביטוחיים לעמיתים באמצעות החברה המנהלת.
המטרה של ההסדרה היא לאפשר לקופות הגמל שהינן מוצרי חיסכון פנסיוני למכור כיסויים ביטוחיים לסיכוני מוות ואבדן כושר עבודה וזאת כדי להפוך את קופות הגמל למוצר חיוני ובעל השפעה על התחרות עם קרנות הפנסיה וביטוחי חיים.
בהתאם לתקנות, ניתן לרכוש, מתוך ההפרשות הפנסיוניות (ההפקדות לקופות) כיסויים ביטוחיים לאריכות ימים, לסיכוני מוות, לסיכוני נכות ולשחרור מתשלום פרמיות. זאת ועוד, חברה מנהלת של קופת גמל (לא משלמת לקצבה) ושל קרן השתלמות רשאית לרכוש עבור עמיתיה את הביטוחים הנזכרים לעיל בדרך של ביטוח קבוצתי או אם ניתן לחברה רישיון סוכן תאגיד ביטוח היא רשאית אף למכור לעמיתים פוליסות ביטוח פרט.
 
* מערכת התפעול שלנו תומכת בניהול הכיסויים הביטוחיים הנרכשים.

בחודש יוני 2012 פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשע"ב - 2012 ויחד איתן פורסם חוזר גופים מוסדיים - כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים. החוזר ותקנות ההשקעה מחליפים ומאחדים את המסגרת המשפטית של כללי ההשקעה החלים על הגופים המוסדיים כגון: קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, המעוגנים כיום בהוראות דין שונות.
 
בתקנות ההשקעה החדשות בוצעו מספר שינויים מהותיים לעומת הוראות הדין הקיים:

גידול החלק החופשי להשקעות בשוק ההון של קרנות הפנסיה הוותיקות;

ביטול התלות שבין רמת הדירוג לבין שיעור ההשקעה המותר בתאגיד בודד וקבוצת תאגידים וצמצום שיעור החשיפה להם;

הוספת מגבלת חשיפה מצטברת חדשה לחמשת התאגידים הגדולים ביותר וחמשת קבוצות התאגידים הגדולות ביותר, להם חשוף המשקיע המוסדי;

הרחבת האפשרות להשקיע במדינות שדירוג האשראי שלהן הוא B מינוס ומעלה או חברות המאוגדות ב- OECD;

הגבלת החזקה באמצעי שליטה של תאגיד עד ל־ 20% בכל הכספים המנוהלים על ידי הגוף המוסדי וקביעת מגבלות ספציפיות להשקעה בשותפויות ובתאגידי נדל"ן;

הטלת מגבלה כמותית חדשה להשקעה בזכויות במקרקעין מתוך סך נכסי הגוף המוסדי;

שינוי שיעור ההחזקה בסדרת אג"ח סחיר;

צמצום מגבלות ההשקעה בחוב בדירוג מינימלי כך שיחולו על הלוואות פרטיות בלבד;

שינוי ההוראות ביחס להלוואות לעמיתים ולמבוטחים מכספי הקופה/התוכנית;

שינוי בהגדרת צדדים קשורים לגוף המוסדי והטלת מגבלות כמותיות חדשות על השקעות בגופים כאמור;

קביעת כללים לתיקון חריגות אקטיביות ופסיביות מהוראות תקנות ההשקעה, דיווחים וסנקציות.

קופות הגמל לתגמולים גובות היום דמי ניהול בשיעור של עד 2% לשנה מהיתרה הצבורה בחשבונות העמיתים. בין התאריכים ינואר - דצמבר 2013, קופות הגמל לתגמולים יוכלו לגבות דמי ניהול בשיעור שנתי של עד 1.1% מהיתרה הצבורה ומכל הפקדה שיעור של עד 4%. החל משנת 2014 ואילך השיעור השנתי לא יעלה על 1.05% מהיתרה הצבורה ולא יעלה על 4% מכל הפקדה.

בקרנות ההשתלמות נשארה תקרת דמי הניהול מהצבירה בלבד בשיעור שנתי של עד 2%, וכך גם בקופות הגמל בניהול אישי - הן לגבי קופות התגמולים והן לגבי קרנות ההשתלמות.

במסגרת השלמת "רפורמת המוצרים" משנת 2008, אושר בחודש מאי תיקון מס' 190 לפקודת מס הכנסה. מטרת התיקון - להרחיב את מסגרת הטבות המס הניתנות בעת משיכת כספים מאפיק החסכון הקצבתי.
 
התיקון משנה מספר הסדרים בנושא מיסוי החיסכון הפנסיוני, בין היתר: כיום, קיים פטור ממס בעת משיכת קצבה מקופת גמל לקצבה המוגבל בגבוה מבין:

א. סכום הקצבה הנובע מהפקדות לקופה שלא נהנו מהטבות מס בעת הפקדתם ("קצבה מוכרת");

או

ב. 35% מהקצבה בפועל ("קצבה מזכה") (אך לא תבוא בחשבון קצבה שמעל כ־ 8,200 ש"ח נכון לינואר 2012).
 
על פי התיקון לחוק יופרד הפטור האמור לשני רכיבים שאינם קשורים זה בזה (בלא שתהיה תקרת "לפי הגבוה" ביניהם, כפי שהיה עד כה):

1 . קצבה מוכרת - פטור מלא ממס למשיכת כספים שהופקדו בקופת גמל לקצבה ואשר לא נהנו מהטבות ממס בעת הפקדתם לעצמאי, ולשכיר בשל הפקדות מעסיק עבור שכר שמעבר ל- 4 פעמים שכר ממוצע במשק (שמסתכם כיום בסכום של כ־ 32,800 ₪), ובגין הפקדות עובד שלא קיבל בגינם הטבת מס.

2 . קצבה מזכה - פטור ממס בסכום קבוע, שיגדל במשך 13 שנה ויגיע לכ־ 5,500 ש"ח ( סכום זה מחושב כשיעור של 67% מכ־ 8,200 ₪).
 
התיקון לחוק מגדיל את הפטור ממס בעת היוון קצבה בהתאם לגידול שחל בפטור ממס ביחס למשיכת כספים כקצבה כאמור.
 
התיקון לחוק משנה את מנגנון חישוב הפטור לקצבה ליחיד שמשך מענקים פטורים (כמו למשל מרכיב פיצויי הפיטורים), באופן שיעודד השארת המענקים הפטורים לקצבה ("נוסחת השילוב").
 
התיקון לחוק זה שמתקן בין היתר את חוק קופות גמל מאפשר לעמית, הזכאי לכספים ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לא משלמת לקצבה, שבוצעה בגינם התחשבנות מס, ומוטב הזכאי לכספי עמית שנפטר מקופת גמל לא משלמת לקצבה, בקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, להפקיד כספים על שמו של העמית או המוטב בהתאמה, בחשבון נפרד בקופת גמל לא משלמת לקצבה שלא ניתן יהיה להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים, באופן שיאפשר למשוך אותם בכל עת שלא בדרך של קיצבה, תוך חיובו במס רווח הון בלבד.
 
זאת ועוד, נקבע כי לעניין דיני המס יראו כספים המגיעים למוטב של עמית שנפטר, אשר לא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור, בתוך 90 ימים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בתום 3 החודשים האמורים.
 
התיקון לחוק מרחיב את מסגרת הטבות המס הניתנות בעת משיכת כספים באפיק החיסכון לקצבה ולפיכך עשויה להגדיל את כדאיות החיסכון באפיק זה.
 

ההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת מוסדר בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע"ב 2012 ובחוזר גופים מוסדיים 2012-9-2 - דרישות הון מחברות מנהלות.
 
מטרת דרישות ההון העדכניות הינה להוות כרית בטחון לחברה מפני סיכונים תפעולים שהתממשותם עלול לחייב הזרמת הון למימון הפעילות השוטפת של החברה המנהלת.
 
תקנות ההון והחוזר קובעים את סכום ההון העצמי המזערי הנדרש, הנגזר מסכום ההוצאות של החברה ב- 12 החודשים האחרונים לתאריך הדו"ח, ומהיקף הנכסים המנוהלים על-ידי החברה, כאשר סכום זה כפוף לעמידה בסכום ההון העצמי ההתחלתי הנדרש - 10 מיליון ש"ח, המהווה סף הון מינימאלי להקמה ולפעילות של חברה מנהלת.
 
חברה מנהלת תידרש להציג הון מזערי בסכום הגבוה מבין ההון העצמי ההתחלתי הנדרש (כהגדרת מונח זה בתקנות), לבין סכום השווה לשיעור של 0.1% מסך הנכסים המנוהלים על-ידה, בצירוף 25% מהוצאותיה השנתיות (למעט הוצאות בגין הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים, הוצאות מימון ומס.
 
במסגרת התקנות והחוזר נקבעו הקלות מסוימות לעניין ההון. כמו כן, נקבעו בתקנות הוראות מעבר לעמידה בדרישות ההון. כן נקבעו הוראות הנוגעות למגבלות על חלוקת דיבידנד בחברה וביחס לדרכי השקעות ההון העצמי הנדרש כאמור.

קופות הגמל רשאיות להשקיע, על פי ההוראות, תקנוני הקופות, מדיניות הדירקטוריון והחלטות וועדות ההשקעות כמעט בכל נכס סחיר ולא סחיר בארץ ובחו"ל.
 
 
באופן מצטבר (כשמסתכלים על כל ההשקעות של קופות הגמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות ההשתלמות והקרנות המרכזיות) משקיעות קופות הגמל בעיקר באגרות חוב, לאחר מכן במניות ותעודות סל, בפיקדונות, הלוואות לעמיתים (בתנאים מסחריים) והלוואות לתאגידים, בקרנות נאמנות וכיוצא באלה.
 
במסגרת ההשקעות באגרות חוב ממשלתיות סחירות משקיעות הקופות בעיקר באג"ח צמודות מדד ואג"ח שקליות בעלות ריבית קבועה, מעט במלווה קצר מועד ואף פחות מכך באג"ח שקלי בעל ריבית משתנה.
 
ההשקעה באגרות חוב קונצרניות סחירות היא בדרך כלל בשני אזורי דירוגי השקעה של אג"ח צמודות מדד:

האחד בדירוג השקעה גבוה, דהיינו לפחות (AA-) המעיד על כך שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע;

האחר בדירוג השקעה הבינוני (Medium Grade): החל מ- (-BBB) ועד (A+) המעיד כל כך שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות ממוצעת ועד מעל לממוצעת.
 
באופן דומה, ההשקעה באגרות חוב קונצרניות שאינן סחירות היא בדרך כלל בצמודות המדד באותם אזורי דירוגי ההשקעה כמו בסחירות.
 
הקופות משקיעות גם באגרות חוב קונצרניות בחו"ל - אולם בשיעורים נמוכים.
 
ההשקעה במניות סחירות בארץ היא בעיקר במניות הנסחרות במסגרת מדד ת"א-25 ומדד ת"א-75. מעט מאוד מושקע במניות היתר.
 
ההשקעה במניות הנסחרות בבורסות מחוץ לישראל היא בעיקר במניות סחירות של תאגידים תושבי חוץ ומעט בתאגידים ישראלים.
 
שיעור ההשקעה במניות לא סחירות הוא נמוך עד כדי אפסי.
 
ההשקעה בתעודות סל הנסחרות בארץ היא בעיקר באלה המחקות מדדי מניות בארץ ובחו"ל ובאלה המחקות מדדי אג"ח בארץ.
לעומת זאת, ההשקעה בתעודות סל הנסחרות בחו"ל היא בעיקר בתעודות סל שמחקות מדדי מניות.
 
ההשקעה ביחידות השתתפות בקרנות נאמנות היא לרוב בקרנות בחו"ל המתמחות באג"ח קונצרני ובמניות.
 
מקצת מהקופות (בעיקר הסקטוריאליות) מעניקות הלוואות לעמיתיהן, והלוואות אלה נכללות בהשקעות הקופות, אם כי לא מדובר בשיעור מהותי ביחס להיקף נכסי הקופות. לצד ההלוואות לעמיתים ניתנות הלוואות לגופים מסחריים ותאגידים וחלקן מובטחות בביטחונות או בערבויות וחלקן ללא בטוחות מספקות.
 
הקופות נוהגות להשקיע גם בפיקדונות בנקאיים, צמודי מדד בדירוג (AA-) ומעלה לתקופות העולות על 3 חודשים.
 
קופות הגמל מחזיקות במזומנים (ושווי מזומנים) בהיקף של כ- 5% כדי לאפשר בכל עת תשלומים לעמיתים, העברות כספים לקופות אחרות ורכישות של ניירות ערך. שיעור גבוה של מזומנים מעיד על בעיות כגון: צפי לפדיונות גדולים, "נטישה" של עמיתים או מדיניות השקעות לא נבונה.
 
*הסקירה מתבססת על נתוני משרד האוצר, אגף שוק ההון ביטוח וחסכון לחודש אפריל 2012

ריבית בנק ישראל (הריבית המוניטרית) החודשית נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית במסגרת 2 דיונים: דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.
בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטרית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק ישראל (המחקר והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון.
בדיון בפורום המצומצם, משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות ומתייחסים למצגות של מנהלי חטיבות המחקר והשווקים. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית.
לפי חוק בנק ישראל החלטת הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף.
לפי מחקרים שבוצעו, לריבית המוניטרית הריאלית (הריבית הנומינלית שקובע בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה) יש השפעה ניכרת על התשואות הריאליות של איגרות החוב בישראל. שיעור ניכר מנכסי קופות הגמל מושקע באג"ח. לשינויים בריבית כאמור יש בדרך כלל השפעה גבוהה יותר על אגרות החוב לטווח קצר והשפעה פחותה על אגרות החוב לטווח ארוך. עליה בריבית מורידה את מחירי האג"ח והירידה במחיר מורידה את התשואה של קופת הגמל.

 

בתיקון לסעיף 2 לחוק קופות גמל מחודש יולי 2009 ומחודש ינואר נקבע כי החל מיום 1 ביולי 2011 חברה מנהלת של קופת גמל לא תנהל יותר מקופת גמל אחת מכל סוג מסוגי קופות הגמל המפורטים להלן:

קרן ותיקה;

קרן חדשה כללית;

קרן חדשה מקיפה;

קופת גמל לא משלמת לקצבה;

קופת גמל לתגמולים;

קופת גמל אישית לפיצויים;

קרן השתלמות;

קופת גמל מרכזית לדמי מחלה;

קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית;

קופת גמל מרכזית לפיצויים;

סוג אחר של קופת גמל שקבע שר האוצר.
 

ההוראה לא תחול על קופת גמל בניהול אישי, קופת גמל המבטיחה תשואה קבועה או מזערית לעמיתיה, קופת גמל מרכזית לקצבה וקופת גמל שההצטרפות אליה מוגבלת על פי תקנונה לציבור מסוים בלבד.
 
כדי להגשים את הוראות החוק, נערכו החברות המנהלות למיזוג קופות מאותו הסוג כאשר תאריך היעד לסיום המיזוג היה אמור להיות סוף חודש יוני 2011.
 
בחודש יולי 2011 בוצע תיקון לחוק לפיו המועד לסיום המיזוג כאמור נדחה לסוף שנת 2011. כן נקבע, כי הצורך במיזוג לא יחול על קופות גמל מרכזיות לפיצויים.
 
 
למה האוצר מבקש למזג את קופות הגמל?


סעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קובע כי ניהול קופת גמל ייעשה רק בידי מי שניתן לו רישיון חברה מנהלת.
 
שוק החיסכון הפנסיוני מאופיין היום במספר גדול ובמגוון רחב של קופות גמל כאשר בניהולה של כל חברה מנהלת מצויות מספר קופות גמל דומות ולפעמים אף זהות מאותו סוג (המצב הרווח כיום הוא קופות גמל או קרנות השתלמות - כלליות, ללא מדיניות השקעות מגודרת).
 
תופעה זו נוצרה, בין היתר, עקב רפורמת בכר אשר חייבה את התאגידים הבנקאיים למכור את קופות הגמל שבבעלותם לגופים חוץ בנקאיים. בפועל, מרבית קופות הגמל נרכשו על ידי חברות מנהלות שכבר ניהלו בעצמן קופות גמל וכתוצאה מהרכישות נוצר מצב לפיו אותן חברות מנהלות מספר קופות גמל דומות שלא קיים כל הבדל ביניהן ובפרט בכל הנוגע למדיניות ניהול ההשקעות של אותן קופות.
 
ריבוי של קופות גמל דומות ואף זהות שמנוהלות על ידי אותה חברה מנהלת גורם להצפה של שוק קופות הגמל בקופות שאין ביניהן כל הבדל. תופעה זו מקשה על עמיתים להשוות בין קופות הגמל השונות בבואם לקבל החלטה מושכלת בנוגע לסוג קופת הגמל המתאים לצרכיהם.
 
מן הטעם האמור, תוקן סעיף 2 לחוק ובו נקבע כי חברה מנהלת תנהל, לגבי סוגי קופות הגמל המנויים בסעיף האמור ושלא הוחרגו מתחולתו, קופת גמל אחת מאותו סוג. עוד נקבע כי תחילתו של התיקון האמור ביום 1 בינואר 2011.
 
לצורך עמידה בהוראות סעיף 2 לחוק, כפי שתוקן כאמור, נדרשות החברות המנהלות לבצע, בין היתר, מספר רב של מיזוגים בין קופות גמל מאותו סוג המנוהלות על ידן.
 
מיזוגים אלה הם הליכים ממושכים ומורכבים, וזאת, בין היתר, בשל הצורך לוודא כי לא תחול פגיעה בזכויות העמיתים לאחר המיזוג.
 
מבדיקה שנערכה על ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, התברר כי נוכח מורכבות ההליכים אותם נדרשות החברות המנהלות לבצע כאמור, יש צורך בפרק זמן נוסף על מנת לאפשר לחברות המנהלות להיערך כנדרש לשם יישום הוראות סעיף 2 לחוק ולפיכך נדחה כאמור מועד גמר המיזוג ליום 1 בינואר 2011.

 

אגף שוק ההון ביטוח וחסכון באוצר נדרש לסוגיה זו בשל פניות שהתקבלו אצלו ביחידה לפניות הציבור, ובהן התלוננו הפונים כי לא פוצו כנדרש בשל איחור במשיכה של כספים מקופת גמל או בשל איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה שונים באותה הקופה. לפיכך מצא לנכון האגף להבהיר מהו הדין החל במקרים אלה וכן להורות הוראות מתאימות לגבי אותם מקרים, לפי סוגיהם.


הוראות המסמך
 
בחודש מרץ 2011 פורסמה על ידי אגף שוק ההון באוצר הכרעה עקרונית לעניינים הבאים:

1. פיצוי בשל איחור במשיכה של כספים;

     ו/או

2. פיצוי עקב איחור בהעברת כספים בין קופות גמל או בין מסלולי השקעה באותה קופה.
 
מסמך ההכרעה נועד כדי להבהיר את כללי הפיצוי לעמיתים בשל איחורים במשיכה או העברת כספים וכדי לקבוע הוראות השבה.


מסמך ההכרעה מסדיר, בין היתר, את המקרים הבאים:
 
1. במקרה של איחור במשיכה של כספים מקופת גמל - על גוף מנהל של קופת הגמל להעביר לעמיתים את הכספים שנזקפו לטובתם במועד שנקבע למשיכת הכספים. בנוסף לכך, על הגוף המנהל של הקופה המעבירה לשלם ריבית פיגורים בגין תקופת האיחור או לחילופין לזקוף את התשואות שנצברו בתקופת האיחור, לפי הגבוה מבין השניים.
 
2. במקרה של איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולים:
 
   א. בתקופה שחלה לפני כניסתן לתוקף של תקנות הניוד - עד ליום 1 באוקטובר 2008 - יעביר הגוף המנהל של קופת הגמל המעבירה לעמיתים את הכספים שנזקפו לטובתם במועד שנקבע בהוראות הדין להעברת הכספים. כמו כן, נקבע שהגוף המנהל של קופת הגמל המעבירה ישלם את הגבוה מבין: ריבית פיגורים בגין תקופת האיחור בתוספת התשואה שנשאה הקופה המקבלת בתקופת האיחור; או את התשואה שנשאה הקופה המעבירה בתקופת האיחור.
 
   ב. במקרה של איחור בהעברה של כספים בין קופות גמל או בין מסלולים בתקופה שלאחר 1 באוקטובר 2008 - יחולו "תקנות הניוד" - אותן תקנות שפורסמו בשנת 2008 ושמטרתן להרחיב בפני הצרכן את אפשרויות ניוד החיסכון הפנסיוני בכל עת בין הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני, ולהביא בכך להגברת התחרות ולשכלול השוק.
 
3 . במקרה שבו הפר הגוף המנהל של הקופה המקבלת את הוראות הדין בעניין העברת כספים ובשל כך נגרם עיכוב בהעברת הכספים, וכתוצאה הסכום שעמד לזכות העמית בקופה המקבלת היה נמוך מהסכום שהיה עומד לזכות העמית אילולא העיכוב, ישלם הגוף המנהל של הקופה המקבלת את ההפרש שבין התשואות בתקופת העיכוב.
 
מסמך ההכרעה קובע שככל שסך הסכומים המגיעים לפי ההכרעה עולה על הכספים הצבורים בחשבון העמית, תשולם היתרה מתוך דמי הניהול שהגוף המנהל גובה בשל ניהול הקופה.
 
במסגרת ההכרעה נקבעה חובת השבה אשר חלה על בקשות למשיכת או העברת כספים שהוגשו בתקופה שמיום 1.6.08 ועד ליום 31.12.08 ואשר בוצעו באיחור וחלה גם על בקשות עמיתים שהתקבלו אצל החברה המנהלת, גם שלא בתקופת האיחור. חובת ההשבה לא חלה על בקשות כאמור שהוגשו באמצעות הבנקים כגופים מתפעלים.
 
הוראות ההכרעה לעניין חובת ההשבה, בקשר עם אופן הפיצוי במשיכת כספים ובניוד (על פי הכללים הישנים) חלות על חברות מנהלות של קופות גמל.
 
ההוראות לעניין אופן הפיצוי בהתאם לתקנות הניוד ובעניין אחריות הקופה המקבלת לפיצוי בשל איחור בהעברת כספים שנגרם באחריותה, חלות על כל החברות המנהלות בקשר עם קופות הגמל שבניהולן.
 
על כל חברה מנהלת חלה חובה ללמוד את הוראות מסמך ההכרעה ולבחון את השלכותיו הכספיות והתפעוליות.
 


קבוצת "דב סיני" תשמח לסייע לחברה המנהלת בעניין בחינת המשמעות התפעולית והכלכלית ליישום מסמך ההכרעה וכן ליווי של החברה בכל השלבים: איתור החשבונות הבעייתים (העבודה תהיה משולבת על ידי צוות עובדים מתאים - באופן ידני ובאופן ממוכן), ביצוע התחשיבים הנדרשים, טיפול בפיצוי/השבה של כספים, הפקת דוחות לגורמים השונים וליווי ככל הנדרש של המבקרים (פנים, רואה חשבון...)

חובת הנאמנות שחבה חברה מנהלת כלפי עמיתי הקופות שבניהולה היא רחבה ומלבד שמירה על נכסי העמיתים וזכויותיהם היא חייבת לשמור איתם על קשר שוטף ורציף.
לעיתים, מתעוררים מצבים בהם הקשר בין גוף מוסדי לבין עמית משתבש או אף מנותק, מסיבות שונות, לרבות פטירת העמית, ועל הגוף המוסדי לדאוג ליצור קשר עם העמית ו/או עם המוטב, לפי העניין.
בעניין זה קובע סעיף 24 לחוק הפיקוח על קופות גמל כי שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעדים והפעולות שעל חברה מנהלת לנקוט לשם איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ולשם איתור מוטבים לאחר מותו של עמית.
לכן נקבעה הוראה לפיה גוף מוסדי יפעל בשקידה סבירה לאיתור עמיתים או מוטבים.
כך למשל חייב גוף מוסדי לפנות למרשם האוכלוסין במשרד הפנים, לצורך אימות פרטי הזיהוי הבסיסיים אודות העמיתים שאת כספיהם הוא מנהל ובעת הצורך עליו לעדכן את הפרטים לרבות את מענו של העמית.
זאת ועוד, על גוף מוסדי חלה חובה לקבוע נוהל עבודה מפורט בדבר הפעולות שבהן ינקוט לאיתור כלל העמיתים שהקשר עמם נותק.
 
פנדה יועצים בע"מ, מקבוצת "דב סיני" היא חברה שמרכזת לתוכה את שירותי הייעוץ, הליווי, ההכוונה והטיוב של בסיסי נתונים מנהלתיים ופיננסיים והיא יכולה להציע את השירות המלא בכל הקשור ביישום נוהל איתור עמיתים ומוטבים לרבות הדיווחים הנדרשים לממונה ותיעוד הפעולות שבוצעו.

 

בחודש מרס 2011 פורסם חוזר גופים מוסדיים (2011-9-3) העוסק בקביעת שווי הוגן של נכס חוב בלתי סחיר ומורה על ההתקשרות עם חברה המתמחה בקביעת שעורי ריבית להיוון ומתן ציטוטי מחירים לאותם נכסים.
 
שווי הוגן

הצגת נכסי השקעה, של קופות גמל, על בסיס שווי הוגן (Fair Value) נועדה כדי להבטיח שצבירת רווחים או הפסדים לחשבונות העמיתים תשקף את ערכם הכלכלי של נכסים אלו. קביעה זו משתלבת עם מגמת החשבונאות הבינלאומית הרווחת כיום, לפיה יש להעדיף את שוויו ההוגן של נכס על פני שוויו ההיסטורי לצורכי מדידה וגילוי. שיטת השווי ההוגן גם מאפשרת חלוקה מדויקת וצודקת יותר של רווחי קופות הגמל בין עמיתים וקבלת החלטות על בסיס שיקולים כלכליים.
 
הוראות הממונה

על פי תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, על הגופים המוסדיים לחשב את שוויו של נכס שאינו נייר ערך סחיר לפי שווי הוגן בהתאם להוראות הממונה על שוק ההון. זאת ועוד, לממונה יש סמכות להורות לגוף מוסדי להתקשר עם חברה המתמחה בקביעת שיעורי ריבית להיוון תזרימי מזומנים, שנבחרה בהליך תחרותי לעניין זה, לצורך חישוב שווי הוגן של נכסים מסוימים.
 
חברה משערכת

ועדת המכרזים של משרד האוצר בחרה בחברת מרווח הוגן בע"מ להיות הגורם שיעניק לגופים המוסדיים ציטוטי מחירים פרטניים ושערי ריבית לצורך שערוך נכסי חוב לא סחירים, לרבות פיתוח מתודולוגיה לקביעת מחירים ושערי ריבית, וכן להקים מאגר שבו יכללו נתונים אודות נכסי חוב לא סחירים.
 
מודל השערוך

המודל של חברת מרווח הוגן אינו מתבסס בעיקרו על דירוג האשראי של הנכס אלא על חלוקת השוק הסחיר לעשירונים בהתאם לתשואה לפדיון של נכסי החוב וקביעת מיקום הנכס הלא סחיר באותם עשירונים וזאת בהתאם לפרמיית הסיכון הנגזרת ממחירי עסקאות/הנפקות בשוק הלא סחיר. מודל זה מביא לידי ביטוי באופן עדכני יותר שינויים בפרמיית הסיכון של נכסי החוב, כפי שאלו משתקפים בשוק הסחיר בהתאם לשינויים באותו עשירון.
 
בקרה וביקורת

לפי הנחיות האוצר על הגוף המוסדי לוודא קיומו של מערך בקרה שוטף ומערך ביקורת על אופן חישוב שווי נכסיו ועל עדכניות הערכתם ובכלל זה, עליו לוודא שחישוב השווי ההוגן אינו מסתמך על הליך טכני בלבד אלא על הפעלת שיקול דעת מקצועי נאות.

 

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות), מחליפות את תקנה 41יג(ב)(2) לתקנות מס הכנסה - קופת גמל וקובעות ברירת מחדל לסדר משיכת כספים מקרן השתלמות, לעמית המבקש למשוך חלק מן הכספים שנצברו לזכותו בקרן השתלמות.
 
לפי הסדר החדש הקבוע בתקנות, תחילה יימשכו הכספים החייבים במס רווח הון ורק לאחריהם יימשכו כספים הפטורים ממס רווח הון. יחד עם זאת, תיוותר בידי העמית זכות לבקש מן החברה המנהלת של קרן ההשתלמות למשוך את הכספים בסדר שונה מזה הקבוע בתקנות.

 

רפורמת הניוד בין מוצרי החיסכון הפנסיוני וכניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני חידדו את הצורך להסדיר את תהליכי העברת המידע והכספים בין הגורמים השונים בשוק החיסכון הפנסיוני, לרבות לצורך מתן ייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני. זאת, במטרה לייעל את תהליכי העבודה, להסיר חסמים טכנולוגיים, לעודד ולתמוך בקיומו של שוק תחרותי, משוכלל ומפותח, תוך הגברת השקיפות ושיפור מהימנות וזמינות המידע הרלוונטי לחסכונותיו הפנסיוניים של הציבור.
משרד האוצר קבע בחוזר את המבנה של "רשומה אחודה", אשר תשמש את הגופים המוסדיים, בעלי הרישיון וצרכני מידע נוספים בתחום החיסכון הפנסיוני, במסגרת הפעולות העסקיות השונות המתבצעות ביניהם, תוך הבטחת העקרונות הבאים:

1. קבלת מידע והעברתו באופן שלם, מדויק, מהימן וזמין, הניתן לשליפה ואחזור במהירות ובאפקטיביות לצורך עמידה בהוראות הדין;

2. הסדרת המבנה והתוכן של פרטי המידע והנתונים המועברים בין יצרני המידע וצרכניו השונים בתחום החיסכון הפנסיוני.
החוזר מגדיר פורמט אחיד להעברת מידע ונתונים בין יצרני מידע וצרכניו השונים בתחום החיסכון הפנסיוני, תוך הגדרת מבנה הנתונים, סכימת הנתונים, תוכן השדות המועברים והנסיבות שבהתקיימותן יש להעביר מידע כאמור.
מידע העובר בין יצרני המידע וצרכניו יועבר במתכונת אחידה ויהיה מבוסס על קובץ אלקטרוני במבנה XML, המאפשר גמישות לגבי תוכן הנתונים. כך, מידע המתייחס למספר לקוחות, מספר חשבונות לקוח ומספר מוצרים פנסיוניים, יהא ניתן להעברה בקובץ אחד. המידע יועבר באמצעות תקשורת נתונים מוצפנת ו/או מאובטחת, כך שלא ניתן יהיה לגשת אליו ללא הרשאת הנמען.

במהלך חודש אוקטובר 2010 פורסמה הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"א-2010 ובמהלך חודש נובמבר פורסם החוק ברשומות.
התיקון כולו בתוקף החל מ-18/11/2010, למעט האפשרות של משיכה כדין מקופות גמל, בין היתר, בשל מצב בריאותי או מצב כלכלי של העמית או קרובו (ראה סעיף 6 להלן) שתכנס לתוקף לאחר שיותקנו תקנות בהתאם.
במסגרת החוק תוקנו סעיפים בחוק קופות הגמל, בחוק הפיקוח על הביטוח וכן נקבעה הוראת שעה לעניין בקשה להחזר יתרה צבורה בקופת גמל לא משלמת לקצבה בגין כספים שהופקדו מינואר 2008 ועד לדצמבר 2011. תיקונים אלו הם למעשה המשך לתיקון מספר 3 בחוק שנכנס לתוקף בינואר 2008 המכונה "רפורמת המוצרים" .
 
להלן עיקרי החוק:
1. חברה מנהלת תהיה רשאית לנהל לצד קופות הגמל קרן חדשה מקיפה וקרנות ותיקות (שאינן בניהול מורשה). הטעמים לכך שהחברה תוכל לנהל קרנות וותיקות הם, בין היתר, יתרון לגודל, מומחיות ובעובדה שלא מדובר במוצרים מתחרים - העמיתים נמצאים במסגרת אוכלוסיה סגורה שאין לה מצטרפים.

הגישה של האוצר לראות חברה אחת בתחום החיסכון ארוך הטווח שהיא מנהלת מספר סוגי מוצרים שונים.


2. לפי חוק קופות גמל, חברה מנהלת של קופת גמל מקבלת רישיון רק אם עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל. במילים אחרות, החברה הזאת לא יכולה לעסוק בעיסוקים אחרים שהם מוסדרים במסגרת חוק קופות גמל וחוק הביטוח. לפי התיקון חברה מנהלת תהיה רשאית לעסוק מלבד ניהול קופות גמל גם בעיסוקים אחרים שקשורים למוצרים פנסיונים ושאישר אותם הממונה על שוק ההון, כמו למשל שיווק של מוצרים ביטוחיים משלימים.


3. על מנת לאפשר לחוסכים לבחור באיזה גוף לנהל את הכספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים בשל שנות המס שקדמו לשנת המס 2008, ולהעביר כספים מקופה לקופה, על פי התיקון הממונה יהיה רשאי ליתן אישור קופת גמל, כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל אישית לפיצויים, לגבי הכספים הללו, גם אם הם הופקדו בקופת גמל אחרת.


4. לפי "רפורמת המוצרים" כספים שהופקדו לקופת גמל החל מינואר 2008 אמורים להיות משולמים כקצבה באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. במסגרת אותה רפורמה נקבע כי עמית יהיה זכאי, בתנאים מסוימים, למשוך את הכספים במשיכה חד פעמית ולא בקצבה, אם לאחר המשיכה יוותר בידיו סכום קצבה מזערי (4,125 ₪). בתיקון נקבע שלצורך חישוב זכאותו של עמית להיוון, יילקחו בחשבון גם סכום הקצבה או הפנסיה התקציבית להם זכאי העמית מקופה אחרת.


5. התנאים המצטברים לפיהם ניתן יהיה למשוך ישירות מקופת גמל לא משלמת לקצבה, גם כספים שאינם כספי פיצויים:

א) העמית הגיע לגיל פרישת חובה (כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד - 2004);

ב) סך כל הכספים העומדים לרשותו למשיכה מכל קופות הגמל למעט קרן ותיקה אינו עולה על סכום הצבירה המזערי 80,000 ₪;

ג) לא משולמת לעמית קצבה מקופת גמל משלמת אחרת שאינה קרן ותיקה או שמשולמת לו קצבה מקופת גמל משלמת שאינה קרן ותיקה ואולם סך הקצבאות המשולמות לו מהקופה האמורה, מקופות גמל משלמות אחרות בתוספת פנסיה תקציבית עולה על סכום הקצבה המזערי.


6. לפי תקנות מס הכנסה ניתן היה לבצע משיכה כדין מקופות גמל, גם בין היתר בשל מצב בריאותי או מצב כלכלי של העמית או קרובו. התיקון בחוק נועד כדי לשמר את ההסמכה של השר, ולאפשר למשוך במהלך תקופת החיסכון חלק מהחיסכון בשל מצב כלכלי או בריאותי. ולכן ניתנה לשר הסמכות להתקין תקנות למקרים בהם רשאים עמיתים למשוך כספים כאמור.


7. למרות שהכללים הקבועים בסעיף 23 לחוק קופות גמל קובעים כיצד ניתן לבצע משיכה, יש לזכור שבהתאם לפקודת מס הכנסה, סעיף 87 לפקודה, ניתן לבצע משיכה שנקראת "משיכה שלא כדין". עמית שמושך את הכסף ושובר את החיסכון ועל-כך הוא משלם מס בשיעור של 35%. בשל תקלה בתיקונים המקוריים לא הובהר שמשיכה כזאת, שמשולם עליה מס, ומוגדרת "משיכה שלא כדין", היא לא עבירה פלילית. לכן, תיקון 5 בא כדי להבהיר שישנם מצבים כאמור שלא מהווים הפרה הטענוה סנקציה עונשית.


8. חלו שינויים בהוראות בגינן ניתן להטיל עיצום וקנס אזרחי.


9. המחוקק הבין שקיימת בעיה בקרב ציבור הגמלאים שהפקידו כספים לקופות גמל שונות מבלי שהבינו שקופות הגמל האלו הפכו להיות קופות לא משלמות ושהם לא יוכלו למשוך מהן את הכספים אלא בדרך של קצבה חודשית. על מנת לסייע לאותם אנשים שטעו ולא היו מודעים, נקבעה הוראת שעה לעניין כספים שהופקדו מינואר 2008 ועד לדצמבר 2011 לפיה, עמיתים אליהם מתייחסת הוראת השעה, יהיו זכאים לבקש, עד ליום 31.12.2011 , החזר של ה"יתרה הצבורה" כדלקמן:

א) מי שביום 31.12.2007 מלאו לו 60 והמשיך להפקיד כספים בקופ"ג לתגמולים;

ב) מי שהיה מוטב של עמית שנפטר והכספים של העמית שנפטר הועברו לחשבון המוטב בקופת גמל לא משלמת לקצבה;

ג) מי שהיה עמית בקופת גמל אישית לפיצויים, היה זכאי למשוך את הכספים והכספים הועברו למרכיב התגמולים בקופת גמל לא משלמת לקצבה. הסעיף קובע חובת הודעה לעמיתים ואת הסדרי המס.

מי שזכאי למשיכה יקבל על כך הודעה מפורטת מהחברה המנהלת של קופת הגמל עד לתאריך 31 במרס 2011, על מנת שיוכל עד סוף שנת 2011 למשוך את היתרה הצבורה.

 

עד לחקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (תיקון מספר 3), ניתן היה להפקיד את החיסכון לטווח ארוך בשני מסלולים אפשריים: הוני או קצבתי.
בקופות הגמל ההוניות כספי החיסכון ניתנים למשיכה בעת הפרישה בסכום חד-פעמי. מסלול זה התקיים במסגרת קופות גמל לתגמולים ופוליסות ביטוח הוניות. בקופות הגמל (קרנות פנסיה ופוליסות ביטוחי חיים) קצבתיות, כספי החיסכון בעת הפרישה אינם ניתנים למשיכה בסכום חד-פעמי, אלא בתשלום של קצבה חודשית.
תיקון מספר 3, כאמור, ביטל את האבחנה ביחס לכספים שהופקדו בקופות גמל לתגמולים ולפיצויים החל מינואר 2008 וקבע, כי כל כספי החיסכון הפנסיוני שיופקדו החל מהמועד האמור יופקדו בקופה קצבתית (והמשמעות שאין בעיקרון משיכה הונית). עוד נקבע בתיקון כי יהיו שני סוגים של קופות גמל קצבתיות (לעניין זה תוכנית ביטוח שאושרה כקופת ביטוח וקרן פנסיה דינם כדין קופת גמל): קופת גמל משלמת לקצבה - קופת גמל המשלמת קצבה לזכאים. קופת גמל לא משלמת לקצבה - קופת גמל שאינה משלמת קצבה לזכאים ולא ניתן למשוך ממנה כספים (למעט מרכיב הפיצויים או מרכיבים אחרים שהוגדרו בהוראות) אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.
 
הערה: קבוצת "דב סיני" ערוכה למתן שירותי תפעול לכל סוגי קופות הגמל